Nedarim
Daf 27b
משנה: עַד הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁיְּהוּ גְּשָׁמִים עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָהּ שֶׁלָּֽרְבִיעָה. עַד שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסַן כּוּלּוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.
Traduction
S’il est dit: ''jusqu’aux pluies'', ou ''jusqu’à ce que la pluie survienne'', l’interdit subsiste jusqu’à ce que la seconde pluie fécondante tombe (182)V. (Sheviit 9, 6).. R. Simon b. Gamliel dit: l’interdit subsiste seulement jusqu’à l’arrivée de l’époque de la pluie fécondante. S’il est dit: ''jusqu’à ce que la pluie cesse'', on entend par là jusqu’à l’achèvement complet du mois de Nissan; tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Juda, on entend par là: jusqu’à ce que Pâques soit passé-. (183)La Guemara sur ce est traduit (Sheqalim 6, 6), suivie d'une citation (Taanit 1, 2).
Pnei Moshe non traduit
מתני' עד הגשמים עד ש י ה ו הגשמים. באיזה לשון שאמר אסור עד שתרד רביעה שניה שג' זמנים של רביעה הן ומסתמא שניה קאמר שאינה מקדמת כ''כ כמו הראשונה ולא מאחרת כמו השלישית:
עד שיגיע זמנה של רביעה. אע''פ שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר:
עד שיצא ניסן כולו. שעד אותו זמן רגילין גשמים לירד:
עד שיעבור הפסח. והלכה כר' יודה:
הלכה: עַד הַגְּשָׁמִים כול'. רִבִּי זְעוּרָא בָעֵי. אָמַר. עַד הַגֶּשֶׁם. אָסוּר עַד שֶׁיָּרַד הַגֶּשֶׁם אַחֵר. תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים. לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גֵיזֵירֵי עֵצִים. רִבִּי יוֹסֵי בִּרְבִי אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. הֲרֵי עָלַי עֵץ. מֵבִיא גֵּיזָר אֶחָד. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁזֶּה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. דְּתַנִינָן תַּמָּן. וּשְׁנַיִם בְּיָדָן שְׁנֵי גֵיזֵירֵי עֵצִים. כְּדֵי לְרַבּוֹת בָּעֵצִים.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד הגשם. מאי לאיזה זמן גשם נתכוין ופשיט לה שאסור עד שירד הגשם אחר כלומר גשם האחרון והיינו רביעה שלישית:
תמן תנינן. בפ''ו דשקלים ואיידי דרבי יוסי בעי כגוונא דר''ז מייתי לה הכא:
הרי עלי עץ. אם מביא גיזר אחד או שני גיזרי עצים דחדא מילתא היא:
מתני' אמרה כן. מהמתני' נשמע שכל א' קרבן בפני עצמו הוא דתנינן תמן בפ''ב דיומא תמיד קרב בתשעה כו' בין הערבים באחד עשר הוא עצמו בתשעה ושנים בידם שני גיזרי עצים מפני שבין הערביים היה צריך להוסיף גיזר אחד כדדריש לה התם מקרא דכתיב וערכו עצים על האש כו' וכדמסיק כדי לרבות בעצים אלמא כל גיזר קרבן בפני עצמו הוא:
הלכה: עַד הַקַּיִץ עַד שֶׁיְּהֵה הַקַּיִץ כול'. כַּלְכָּלוֹת. מַה. כַּלכָּלוֹת שֶׁלַּתְּאֵינִים. כַּלכָּלוֹת שֶׁלָּעֲנָבִים. 27b נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. אִית לָךְ מֵימַר. מַקְצוֹעוֹת תְּאֵינִים וְלֹא מַקְצוֹעוֹת עֲנָבִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. חַד טְעִין צִימּוּקִין אָעַל לְטִיבֵּרִיָּא. שָׁאַל גַּמְלִיאֵל זוּגָא לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. אָמַר לֵיהּ. אֵין כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשָׂה מַשּׂוּי אֶחָד שֶׁל צִימּוּקִין. אֶלָּא כֵן אָמַר לֵיהּ. אֵין מָקוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה מַשּׂוּי אֶחָד שֶּׁל צִימּוּקִין.
Traduction
Par le mot ''panier'', faut-il entendre des paniers de figues, ou ceux de raisins (dont la vendange a lieu plus tard)? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’il est dit ensuite: ''le moment où l’on replie les treillis'' (servant à sécher les figues). Mais ne peut-on pas dire que les treillis servent aussi bien à faire sécher les figues qu’à sécher les raisins? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’il est dit (181)J., (Demaï 2, 1).: comme on apporta à Tibériade une charge de raisins secs, Gamliel Zouga demanda à R. Aba b. Cahana quelle règle il y avait lieu d’appliquer à ce cas? -Toute la Palestine, fut-il répondu, ne se compose pas d’une seule charge de raisins secs (ils proviennent donc du dehors et sont exempts de droits). -Quoi, répliqua Gamliel, est-ce qu’en les réunissant tous, on n’en formerait pas une charge complète? -Certes; mais voici ce qu’il a voulu dire: Il n’y a pas de localité isolée en Palestine où l’on conserve assez de raisins secs pour constituer une charge (donc, celle gardée à Tibériade venait du dehors).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כלכלות. ובעי הש''ס מה הן הכלכלות של תאני' או של ענבי' משום שהבציר סמוך אחר הקיץ ומבעיא ליה אם אסור כל זמן הקיץ עד שיגיע הבציר של ענבים:
נישמעינה מן הדא. דקתני עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצועות אית לך מימר מקצועות תאנים ולא מקצועות ענבים בתמיה שהרי ענבים גם כן דרכן לייבשן ולעשו' מהן צמוקין ושייך שפיר מקצועות לגבייהו וכן כלכלות ואסור עד שיגיע הבציר:
נישמעינה מן הדא. כלומר דדחי לה הש''ס דאין הכי נמי מקצועות תאנים דוקא ולא של ענבים משום דלא שכיחא כולי האי לעשות צימוקין מן הענבים ולא היה דעתו אלא עד זמן המקצועות של תאנים וכדשמעינן מהאי מעשה דלא שכיחי כ''כ:
חד טעין צימוקין. משאוי אחד של צימוקין נכנס לטבריא:
גמליאל זוגא. כך שמו וכה''ג מצינו בריש פרק ב' דערלה ר' יוחנן שאל לגמליאל זוגא כו' ושאל לו אם חוששין להן משום דמאי:
אין כל א''י כו'. ומח''ל הן ואין חוששין להן:
(חסר כאן והגהתי כמו שהוא שם) ואין כל א''י עושה משאוי אחד של צימוקין. בתמיה אלא כן א''ל אין מקום בא''י עושה משאוי אחד צימוקין ולא חיישינן שמא מסמוך לטבריא הן אלא ודאי ממקומות הרבה הביאו והילכך תלינן לקולא שמא מח''ל הן דבדמאי הקלו ועכ''פ שמעינן מינה דלא שכיחי צימוקין כ''כ כמו דבלה של תאינים ומקצעות של תאנים קתני בדוקא וכן כלכלה של תאנים ולא של ענבים. ובבבלי פליגי בה תנאי בברייתא והל' כת''ק וכדמסיק הכא:
עַד הַקָּצִיר. כְּתִיב. עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים וְאַתְּ אֲמַר כֵּן. מַה דְהַהוּא קִרְייָא בַּדָּרוֹם הוּא. מַתְנִיתָא בַּגָּלִיל.
Traduction
– ''Jusqu’à la moisson'', dit ensuite notre Mishna. Il est écrit (Rt 2, 23): jusqu’à l’achèvement de la moisson de l’orge et de celle du froment. -Comment donc se fait-il qu’ici on fasse passer (à l’inverse) le froment d’abord? C’est que dans ce verset il est question du Midi (le Nedjeb), et dans notre Mishna de la Galilée (au Nord, où il n’y a pas autant d’orge).
Pnei Moshe non traduit
כתיב עד כלות קציר השעורים וגו' ואת אמר כן. בתמיה דקציר חטים לבד קרוי קציר:
מה דהוא קרייה בדרום היא. קרא מיירי בדרום א''י דשכיחי שעורים טובא ומתני' בגליל מיירי דלא שכיחי שעורים כולי האי והכל לפי מקום הנודר:
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל דָּבָר שֶׁתָּלוּי בִּרְבִיעָה עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִייָה. וְשֶׁאֵין תָּלוּי בִּרְבִיעָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן רְבִיעָה. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שִׁבְעַת יָמִים שֶׁיָּֽרְדוּ בָהֶן גְּשָׁמִים וְלֹא פָֽסְקוּ וְיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעָה שְׁנִייָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבִיעָה. שֶׁרוֹבַעַת לָאָרֶץ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כל דבר שתלוי ברביעה. הדבר שנדר ממנו תלוי בו שמים עד שתרד רביעה שניה שהיא רביעה בינונית ומסתמא דעתו על הבינונית:
עד שיגיע זמן רביעה. ראשונה:
ויש בהן כדי רביעה שניה. כלומר יש בהן נמי כדי רביעה שניה דסבר לה כר' יוסי בבבלי דף ס''ג דחשיב זמני רביעה בי''ז במרחשון ובכ''ג ובר''ח כסלו ומי''ז עד כ''ג ז' ימים ובו ב' רביעיות:
ולמה נקרא. גשם שמה רביעה ע''ש שרובעת לארץ:
קוֹנָם יַיִן וכו'. רִבִּי מֵאִיר כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִינָן תַּמָּן. עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיָּצָא נִיסַן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר''מ כדעתיה כו'. ר''מ ור''י במתני' לשיטתייהו אזלי דפליג בפ''ק דתענית עד אימתי שואלין את הגשמים לר' יהודה עד שיעבור הפסח ותו לא זמן גשמים הוא והילכך עד שיפסקו הגשמים עד שיעבור הפסח הוא ולר''מ עד שיצא ניסן כולו:
נָדַר מִן הַקַּיִץ בַּגָּלִיל וְיוֹרֵד לוֹ לַעֲמָקִים. אַף עַל פִּי שֶׁבִּיכֵּר קַיִץ בָּעֲמָקִים אָסוּר עַד שֶׁיְּבַכֵּר בַּגָּלִיל.
Traduction
Si dans la Galilée on s’est interdit la jouissance des produits en été, et qu’ensuite on se rende dans la vallée, malgré la maturité des nouveaux produits d’été dans la vallée, il faut attendre leur maturité en Galilée (pays montagneux) pour en manger.
Pnei Moshe non traduit
נדר מן הקיץ בגליל וירד לו. אח''כ לעמקים:
אסור עד שיבכר בגליל. שהכל לפי המקום שעמד שם בשעת נדרו. בבבלי דף ס''ב. ובין להחמיר ובין להקל כגון שהלך למקום שמאחרין לבכר:
Nedarim
Daf 28a
משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָמַר קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא פֶּסַח אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יַיִן. אָמַר קוֹנָם בָּשָׂר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד הַצּוֹם אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי הַצּוֹם שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לוֹכַל בָּשָׂר. רִבִּי יוֹסֵי בְּנוֹ אוֹמֵר אָמַר קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי שַׁבָּת שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון זֶה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָאֱכוֹל שׁוּם. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ קוֹנָם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָךְ אִם אֵין אַתָּה בָא וְנוֹטֵל לְבָנֶיךָ כּוֹר אֶחָד שֶׁלַּחִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁלַּיַּיִן הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם וְיֹאמַר לוֹ כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא מִפְּנֵי כְבוֹדִי זֶהוּ כְבוֹדִי. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ קוֹנָם שֶׁאַתְּ נֶהֱנֶה לִי אִם אֵין אַתָּה בָא וְנוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר אֶחָד שֶׁלַּחִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁלַּיַּיִן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם וְיֹאמַר לוֹ הֲרֵי אֲנִי כְאִילּוּ נִתְקַבַּלְתִּי.
Traduction
R. Juda dit: lorsque quelqu’un s’est engagé par vœu ''à ne pas goûter au vin jusqu’à ce que Pâques soit là'', l’interdit cesse dès la 1re nuit de Pâques, car il a dû entrer dans sa pensée de cesser l’interdit au moment où tous ont l’habitude de boire du vin (soit à la 1re nuit). Pour celui qui s’interdit par vœu de ne pas goûter de la viande ''jusqu’à ce que le jeûne arrive'', l’interdit cesse dès la nuit qui précède le jeûne; car il a dû entrer dans sa pensée de redevenir libre au moment où les hommes ont l’habitude de manger de la viande. R. Yossé son fils dit: pour celui qui s’engage par vœu à ne pas goûter aux oignons ''jusqu’à ce que le Shabat soit arrivé'', l’interdit cesse la veille à la nuit, car il a dû entrer dans sa pensée de ne pas prolonger l’interdit au-delà de l’instant où les hommes ont l’habitude de manger des oignons. Si quelqu’un dit à son prochain: ''je m’engage par vœu à ne jouir en rien de toi, à moins que tu viennes prendre pour tes fils un cour de froment et deux tonneaux de vin'', l’autre pourra le dégager de son vœu, sans recourir à l’intervention d’un savant, en lui disant: ''Tu t’es sans doute exprimé ainsi, pour m’honorer; mais tu me feras honneur en me permettant de ne pas accepter''. De même, lorsque quelqu’un a dit à son prochain: ''je t’interdis par vœu de jouir de moi, à moins qu’en venant tu apportes à mon fils une grande mesure de froment et deux tonneaux de vin'', la défense subsiste, selon R. Meir, jusqu’à la remise du don stipulé; d’après les autres sages, celui-là même qui a énoncé le vœu pourra l’annuler plus tard, sans l’intervention d’un savant, en déclarant à son prochain qu’il le considère comme s’il avait reçu de lui la donation stipulée.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין. דודאי רוצה הוא לשתות ד' כוסות של יין שכל אדם שותין בלילי פסח:
עד לילי צום. כלומר בערב צום כיפור שמצוה להרבות בסעודה עי''כ:
עד לילי שבת. שעזרא תיקן שיהו אוכלין שום בלילי שבת מפני שמרבה הזרע:
קונם שאיני נהנה לך. שאיני נהנה משלך:
ונוטל לבניך. דרך כבוד הוא שיקח לבניו ולא לעצמו:
להפר את נדרו. כמו להתיר ולישנא דקרא נקט:
זה כבודי. שאפרנס בני משלי:
שאין את נהנה לי. כלומר משלי:
ר''מ אומר אסור עד שיתן. והה''נ דפליג אקמייתא דאסור עד שיטול כדמפרש בגמרא:
הריני. מחזיק לך טובה כאלו התקבלתי ממך והלכה כחכמים:
משנה: 28a קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ. עַד רֹאשׁ אֲדָר עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד סוֹף אֲדָר עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.
Traduction
Lorsque quelqu’un dit: ''je m’engage par vœu à ne pas goûter de vin cette année'' et l’année est déclarée embolismique, l’interdit subsiste toute l’année sans le mois supplémentaire. S’il a dit: ''jusqu’au commencement du mois d’Adar'', l’interdit subsistera seulement jusqu’au commencement d’Adar I; de même, s’il est dit: ''jusqu’à la fin d’Adar'', on entend par là: Adar I.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה. כדמפרש בגמרא דאפילו לנודר מתחילת השנה לא אמרינן דעל סתם שנה נתכוין שהיא של י''ב חדש אלא אסור בה ובעיבורה דהיינו י''ג חדש:
עד ראש אדר. סתם אינו אסור אלא עד ראש חדש אדר הראשון:
הלכה: רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף הָרִאשׁוֹן בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁזֶּה אָמַר מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ וְזֶה אָמַר מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ. הַכֹּל אָסוּר. אִם בְּשֶׁזֶּה אָמַר. מִפְּנֵי כְבוֹדִי. וְזֶה אָמַר. מִפְּנֵי כְבוֹדָךְ אָמַרְתִּי. דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי אוֹמֵר. סְתָמִין כְּמָאן דְּאָמַר. מִפְּנֵי כְבוֹדִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. סְתָמִין כְּמִי שֶׁזֶּה אָמַר מִפְּנֵי כְבוֹדִי. וְזֶה אָמַר. מִפְּנֵי כְבוֹדָךְ אָמַרְתִּי.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: l’opposition de R. Meir (qui formule la défense) se réfère aussi au premier cas (à l’interdit ''de ne jouir en rien de toi'', etc.). R. Zeira dit (186)Cf. ci-dessus, (3, 3).: leur discussion se réfère à un cas indéterminé. Or, de quoi s’agit-il? Tous déclarent l’interdit formel si l’auteur du vœu et celui qui en est l’objet insistent en disant que c’est ''pour l’honorer'', et tous l’annulent si le premier a dit: ''pour m’ honorer'', et le second répond qu’en effet c’est ''pour l’honorer''? Il faut donc admettre qu’il s’agit du cas indéterminé (sans connaître la pensée de celui qui a émis le vœu): R. Meir est alors d’avis de supposer que c’est conforme à l’expression du vœu dite ''pour m’honorer'', et l’interdit subsiste; selon les autres sages, c’est comme si le 1er avait dit: ''pour m’honorer'', et le 2e répond qu’en effet c’est ''pour t’honorer'' (ce qui entraîne l’annulation).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אף הראשון במחלוקת. דחלוק היה ר' מאיר אף בראשונה:
אר''ז וכו'. כמפורש לעיל בפרק ג' הלכה ג':
הלכה: הָדָא אָֽמְרָה. נִיסַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִנְדָרִים. תִּשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִנְדָרִים. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יַעֲלֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר תַּחַת אֶלּוּל וִיהֵא מוּתָּר בְּאֶלּוּל. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ.
Traduction
De ce qu’il est dit qu’en cas d’embolisme l’interdit subsiste même dans le mois supplémentaire, n’est-ce pas une preuve qu’en fait de vœux, Nissan est supposé être le commencement de l’année, sans quoi au cas où l’interdit se réfère déjà à toute l’année, il irait sans dire que le mois supplémentaire y est compris (comptant jusqu’à Tishri)? -Non, c’est en Tishri que l’année commence pour les vœux, et il a fallu parler du mois embolismique, pour ne pas laisser croire qu’en raison du redoublement (par embolisme) du mois d’Adar, on serait par contre libéré du vœu dès le mois d’Eloul; c’est pourquoi la Mishna dit formellement: toute l’année l’interdit subsiste, ainsi qu’au mois supplémentaires (184)Cf., ci-dessus, 1..
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא אמרה כו'. מפורש לעיל בהלכה א':
רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי אִילָא. וְהוּא שֶׁנָּדַר וְאַחַר כָּךְ עִיבְּרוּ. אֲבָל אִם עִיבְּרוּ וְאַחַר כָּךְ נָדַר לֹא בְדָא. לְעִנְייָן שְׂכַר בָּתִּים לֹא שַׁנְייָא. זֶה אוֹמֵר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן. וְזֶה אוֹמֵר. אֲדָר הַשֵּׁינִי. יַחֲלוֹקוּ חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר. אִיתָא חֲמִי. לִנְדָרִים לֵית אַתְּ חָשֵׁישׁ וּלְמָמוֹן אַתְּ חָשֵׁשׁ. אָמַר רִבִּי הִילָא. וְהֵן שֶׁעִיבְּרוּ וְאַחַר כָּךְ הִשְׂכִּיר. אֲבָל הִשְׂכִּיר וְאַחַר כָּךְ עִיבְּרוּ לֹא בְדָא. וּלְעִנְייָן שְׁטָרוֹת כּוֹתְבִין בָּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וּבְאֲדָר הַשֵּׁינִי. אֶלָּא שֶׁכּוֹתְבִין אֲדָר הַשֵּׁינִי. תִּנְייָן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲדָר הַשֵּׁינִי כּוֹתֵב תָּׄי''ו וְדַיּוֹ.
Traduction
La règle mishnique sur le vœu en Adar (de le restreindre à Adar I), dit R. Abin au nom de R. Ila, est applicable au cas où après le vœu accompli l’année a été déclarée embolismique; mais si cette déclaration a précédé le vœu, celui-ci ne subira pas ladite restriction. Sous le rapport de la location des maisons, il importe que le vœu ait précédé ou suivi l’embolisme: lorsque le propriétaire prétend avoir loué seulement jusqu’à la fin d’Adar I, tandis que le locataire argue pouvoir jouir de la maison jusqu’à la fin d’Adar II, ils partageront entre eux ce deuxième mois. Mais d’où vient qu’au point de vue des vœux on n’a pas égard au mois supplémentaire (si la déclaration d’embolisme a suivi), tandis qu’au point de vue financier (de la location) on partage la différence en deux parts? -En effet, dit R. Ila, il faut rectifier ainsi la règle: lorsqu’après la déclaration d’embolisme la maison a été louée, on partage le mois en deux parts; mais si la location a précédé l’embolisme, le locataire n’a droit qu’à Adar I. Dans les contrats (185)Cf. (Sheqalim 1, 1), fin., on écrit soit Adar I, soit Adar II (selon les conventions), avec cette distinction que pour le 2e Adar, on ajoute le nombre second (pour Adar simple, le mois est écrit sans désignation); selon R. Juda, on se contentera d’écrire la lettre initiale T (II) pour Adar II, et cela suffit.
Pnei Moshe non traduit
והוא. הא דקתני במתני' אינו אסור אלא עד אדר הראשון דוקא בשנדר ואחר כך עיברו ולא היה דעתו בשעת הנדר אלא עד הראשון אבל אם כבר עיברו ואח''כ נדר לא בדא אמרו עד הראשון אלא אסור עד ראש אדר השני כיון שידע שנתעברה השנה סתם אדר אדר השני הוא:
לענין שכר בתים לא שנייא. המשכיר בית לחבירו עד אדר אין חילוק בין עיברו קודם שהשכירו או לא ואם המשכיר אומר עד אדר הראשון והשוכר אמר עד אדר השני יחלוקו חדש העיבור:
ומקשי הש''ס איתא חמי. בא וראה לנדרים לית את חשיש אם לא ידע מעיבור השנה אין את חושש לאוסרו עד אדר השני ולענין ממין את חשש דאמרת יחלוקו בתמיה והא על השוכר להביא ראיה שנתכוין לאדר השני דמוציא מחבירו הוא:
א''ר הילא. אלא כך הוא כדר' הילא דדוקא שעיברו ואח''כ השכיר יחלוקו חדש העיבור ואע''ג דכבר עיברו הואיל דממונא הוא יחלוקו מפני שיכול המשכי' לומר לא נתכוונתי אלא על סתם אדר:
אבל השכיר ואח''כ עיברו לא בדא. אמרינן יחלוקו ואין להשוכ' אלא עד אדר הראשון:
ולענין שטרות כותבין באדר הראשון ובאדר השני. לאו אכתיבה קאי שכותבין אדר הראשון ואדר השני אלא ה''ק באדר הראשון ובאדר השני בשניהן כותבין אדר וכלומר דאדר הראשון אדר קרוי ולא שבט אף על גב דהוא התוספת כדמסיק בפ''ק דמגילה:
אלא שכותבין אדר השני תיניין. ואדר הראשון כותב סתם:
כותב תי''ו. לסימן תיניין ודיו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source